רגש הוא צורך הישרדותי של המין האנושי זה חלק הטבוע בתוכנו ומטרתו הראשונה לשמור על הפרט ועל הגזע.
העולם הרגשי (נפשי) יוחס בעבר לאיברים שונים כמו בטן או כליות ובעיקר לב אפשר לראות התייחסות לכך בשפה כמו "תחושת בטן,מוסר כליות, כאב לב אהבה מהלב" וכו… השלב בו החלו להתייחס למוח כמשכן הנפש (בחרתי לקרוא לעולם הרגשי נפש מכיוון שלדעתי זו מילה המתארת בצורה מלאה יותר את מורכבות הנושא) לא ידוע והוא נובע כנראה ממקרים בהם אובחנה פגיעה מוחית אשר שינתה את אישיותו של האדם. זו גם תחילתו של מחקר המוח שהחלה לפני כ 150 שנה. בין ראשוני החוקרים היה פרופ' ז'אן מרטן שארקו (הפרופ' הראשון לנוירולוגיה) אשר הנהיג את שיטת המחקר שהתבססה על מתאמים תפקודים שעברו שינוי קליני לבין נזק אנטומי שיטת מחקר זו נקראת השיטה הקלינית אנטומית. לגישה זו היו ממשיכים ידועים כמו פול ברוקה שעל שמו נקרא איזור ברוקה במוח האחראי לדיבור היא הובילה את מחקר המוח לפיתוח התפיסה המיקומיסתית שיחסה תפקודים נפשיים לאזורים במוח היום ברור שתפיסה זו אינה מדויקת אבל היא הקנתה בסיס טוב להמשך. אני לא מתכוון לסקור את התפתחות חקר המוח ולכן אעצור כאן.
אני רואה ברגשות נטיות תגובה ביולוגיות שהתפתחו בבני אדם בגלל הערך ההישרדותי שלהן. למעשה, הרגשות הם סוג של מערכת תגובתית מהירה ומקיפה, שמקנה משמעות לרצף החוויות. אלו הם הכלים באמצעותם אנו מעריכים חוויות ומתכוננים לפעולה בסיטואציות שונות. אני סבור שפענוח אופן ייצוגם של הרגשות במוח יעזור לנו להבין אותם ואת עצמינו וכן יקשר אותנו למערכת גוף\נפש אחת ולא לגישה דואליסטית. זו התייחסות מוניסטית דו היבטית. המוניזם הדו היבטי אומר שבמהותנו אנחנו בנויים לא כיצורים נפשיים ולא כיצורים פיזיים אלה כמערכת אחת בעלת שני היבטים. גישה זו מאפשרת לנו להתייחס לרגשות כחלק אובייקטיבי התלוי במנגנוני התשתית של המוח ולהבט שני של אותו הדבר ואלו הם הרגשות הסובייקטיביים האישיים ואינטימיים כל כך.
לדעתי המלה "רגש" אינה מסמנת דבר שהמוח או הנפש עושים או דבר שנמצא בהם לדעתי המילה "רגש" הינה דרך נוחה ולא מוגדרת לדבר על היבטים במוח בנפש ובגוף הפועלים כמכלול ורק נוחות ההגדרה שלנו מקטלגת אותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה