הי! שמח שהצטרפתם אלי למסע קצר אל המרחב הפנימי שלנו. לפני שאתם ממשיכים לקרוא עצרו רגע עצמו את העניים והתבוננו פנימה הקשיבו לקול הפנימי שבכם ההוגה את המילים שקראתם או נותן מילים למחשבות לרעיונות ואפילו קורא לחפצים בשם. עכשיו פקחו את העניים ונמשיך את המסע שלנו ונדבר על אותו דיבור פנימי.
שפת הדיבור נרכשת ללא מאמץ כמעט ולכן איננו מצליחים לתת את הדעת על חשיבותה בארגון חיינו החברתיים והפנימיים. השפה מאפשרת לייצג ע"י סמלים את המציאות החיצונית והפנימית ולהגיש אותם לתודעה. היא מאפשרת לנו להגדיר את עצמנו. מי שמכיר בהרבה מתורות המזרח וגם בחלק מהדרכים הרוחניות שהתפתחו במערב נדרש התלמיד לשאול "מי אני?" ומכאן מתחיל תהליך מסע מילולי של הגדרות כאלו או אחרות שמטרתו להביא לשינוי בתודעה. אבל עצם השאלה היא גם הצורך שלנו ליצור הגדרה במערכות יחסים חברתיות זו גם הדרך בה אנו מציגים את עצמנו במהלך יצירת קשר. בעזרת 44 פונמות (צלילים) הניתנים להרכבה באין סוף אפשרויות אנחנו "בוראים" את עולמנו. השפה הפנימית או הדיבור הפנימי נדרש בכדי לאפשר לנו הזדהות וזהות, תכנון מהלכים, ניתוח מצב יצירת קוד עקרונות התנהגותי פנימי, בסיס לפעולה, כולנו מכירים את הילדים שנותנים לעצמם הוראות פעולה בדיבור בכדי לכוון את עצמם בתוך הפעולה שהם עושים או את הנואם שלפני הנאום מאחורי הקלעים ממלמל לעצמו מילות עידוד. בקיצור לא היינו מגעים כחברה וכבודדים למקום בו אנו נמצאים ללא השפה הפנימית והחיצונית. אבל התלות הזו שאינה ניתנת לניתוק גם מרחיקה אותנו היא מרחיקה אותנו מתחושת החוויה שאין לה הגדרה תחושת הראשוניות תחושת פעימת החיים ללא מילים ושלא נשלה את עצמנו לא נצליח לשהות ללא דיבור פנימי אלה מספר שניות בלבד כי ברגע שנחווה את התחושה של השקט את המרחב שבין המילים נספר לעצמנו שאנחנו חווים את החוויה וכבר התחברנו שוב לדיבור הפנימי. מה שאני מזמין אותי ואתכם לנסות לחוות את המרחב בין המילים וללגום את התחושה המשכרת של אותו רגע אותה שנייה מבלי לצפות או לחמוד להאריך אותה כי לדעתי הדבר בלתי אפשרי.
מבחינת חקר המוח התברר שבסריקות PET האזור המופעל בזמן דיבור פנימי במוח הוא הקליפה המצחית השמאלית התחתונה אותו איזור המופעל גם כשאנו מדברים בקול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה