קבלתי מעצמי שעור היום. תקופה ארוכה אני מספר לעצמי ולסובבים אותי כמה אני מתחבר למושג הסיני שאומר כי "הספרים הם שאריות של דברי המורה כי את הדברים החשובים הוא אמר" בטוח שזה לא הניסוח המקורי אבל זו רוח הדברים. אז כפי שאתם רואים חזרתי לכתוב מכיוון שאני בונה אתר חדש ומעביר את החומר הישן לבלוג, ומפעם לפעם משתרבבות לי כמה מילים. אז כך בבואי לארגן את החומר הישן חיפשתי מעין שיר שכתבתי על צ'י קונג מאוד אהבתי את השיר ולדעתי במיוחד כי קבלתי עליו ביקורות טובות מאנשים שאני מחשיב, חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי, מצב רוחי נעכר ניסיתי לחפש ברשומות ישנות בפנקסים ובמחברות והעלתי חרס בידי. כל אחה"צ נחרב לי נכנסתי לאבל על השיר למרות מצב הרוח העגום תרגלתי נושא מסוים בטאי צ'י ותוך כדי התחלתי לצחוק, צחקתי על עצמי איך נצמדתי למילים הכתובות אפילו לא של מורה אלא של עצמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה