‏הצגת רשומות עם תוויות טאי צ'י צ'ואן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טאי צ'י צ'ואן. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

פושינג הנדס -מאת ארל מונטגיו





פושינג הנדס הייתה אחת משיטות האמון הטובות ביותר שהומצאו. אבל, במשך השנים, אלו אשר לא יכלו או לא ידעו איך להלחם , החליטו שהם יחליפו שיטות לחימה והגנה עצמית אמתיות בפושינג הנדס. הם התאמנו והתאמנו עד שהפכו מאוד טובים בהדיפת אנשים ובהורדת מרכז הכובד שלהם כך שאחרים לא הצליחו להדוף אותם בדיוק באותה הדרך של מתאבקי הסומו, רק בקנה מידה קטן יותר! למעשה אני יכול לאמן מתאבק סומו בפושינג הנדס והוא יהיה בלתי מנוצח.אתה רואה אותם היום בכל מקום, הודפים את תלמידיהם כנגד קירות עם למראית עין השפעה נוראית, באנג!!! הצליל של התלמיד 'המתרסק' כנגד הקיר מעורר קריאות התפעלות מהקהל 'המאסטר' שוב נמצא בשליטה על מחשבותיהם גורם להם להאמין שזו הגנה עצמית או שהמאסטר' סופרמן! למעשה, כל שעלינו לעשות הוא להשתמש בחשיבה הגיונית שיש לכל אחד מאתנו בכדי לראות שכאשר 'המאסטר' הודף בעצמה כל כך גדולה שלעיתים אף מעיפה את התלמיד מהקרקע כנגד הקיר, הוא לעולם אינו נפגע! הוא רק חוזר שוב בכדי להדף מחדש. עשה זאת בקרב ותובס. אין הדיפות בטאי צ'י צ'ואן מכיוון שאין לזה כל קשר להגנה עצמית.הרבה תירוצים ניתנים מדוע התלמיד אינו נפגע, אחד מהם הוא שהתלמיד אומן להרפות את עצמו לכן הוא לא נפגע! שיכורים גם רפויים מאוד בגופם לכן זו קבוצה עליה לא תהיה כל השפעה. האמת שאין לזה השפעה כל שהיא על אף אחד. זה רק משמש למה שנקרא הדגמות להראות 'שהמאסטר' הוא סופרמן או בעל כוחות על טבעיים כאשר לכל אורך הדרך הוא מאומן ביותר במכאניקת הגוף. האם משהו ניסה אי פעם לחבוט בפניו של 'המאסטר' כאשר הוא מנסה לדחוף? כמובן  שתלמיד לא שואף להציג את מלכו עירום. לכן הם משתתפים במשחק וכמו תלמידים טובים הודפים עצמם כמה מטרים לאחור.סוג זה של פושינג הנדס הוא עלבון לאינטליגנציה וחוסר כבוד לתלמיד התמים. תלמידים משלמים אלפי דולרים מדי שנה בכדי ללמוד שטויות אלו. נאמר להם שאם יתאמנו 6 עד 8 שעות ביום יגעו בעוד 30 שנה ליכולתו המופלאה של המאסטר.בכדי להמחיש את הדברים אספר אנקדוטה אמיתית. לפני מספר שנים העברתי סדנה בצפון אנגליה. בסדנה השתתף בחור גדל מידות מדרום אפריקה. גובהו היה בערך שבעה רגל וגופו היה בנוי לתלפיות. תרגלתי את הפושינג הנדס שאני מלמד, אשר כן מלמד ערכים בעלי משמעות בהגנה עצמית, תרגלתי עם הבחור ושמתי לב שבכל הדיפה ולו הקטנה ביותר או אפילו כאשר נראה לו שאני הודף, הוא היה זורק עצמו מספר מטרים לאחור. תופעה זו המשיכה עד אשר עצרתי אתו והסברתי לו עד כמה גדול וחזק הוא ושאני פשוט מבקש שלא יאפשר לי לבצע זאת שוב. נאלצתי לחזור על בקשתי כעשר פעמים עד אשר הוא השתחרר מההרגל להיזרק כל פעם שהרגיש שמופעל עליו לחץ! הוא נהג לעשות זאת עקב התניה מהמורה הסיני שלו שגרמה לו להרגיש חלש ושלמורה יש כוח על! כאשר בחור זה למד לא לאפשר לי להדוף אותו בקושי יכולתי להזיזו במספר סנטימטרים! הסיבה הייתה שהוא לא השתתף יותר במשחק. זה הראה לו כמה כוח פיזי היה לו.כמובן שהסברתי לו ששיטה זו של אימון היא רק חלק קטן מהלימוד של הגנה עצמית ועליו ללמוד איך להלחם בכדי להגן על עצמו ופושינג הנדס זו נקודת התחלה מצוינת לכך. אבל רק אם אין בזה הדיפות ומשיכות! העיקרון הוא שאם אתה הודף או מושך, התוקף ימשיך להתקדם אליך עד שלבסוף ישיג אותך. אתה חייב גם ללמוד כיצד להילחם, איך לחבוט בעוצמה רבה גם כאשר ידך נמצאת סנטימטרים ספורים מהמטרה , איך להגיב להתקפה ולא מה לימדו אותי, שתהיה מסוגל להכות את חבטות ה Dim- Mak ,מגע המוות, מכל מצב, איך להתחמק מהתקפות כאשר אתה משתמש בתזוזה קטנה ביותר, איך לזוז כל הזמן קדימה ואף פעם לא אחורה, איך לסיים את הקרב במהירות ופשטות. לחזור למה שידעתי קודם ללמודי הטאי צ'י בכדי להגן על עצמי! לאחר מכן התחלתי לחקור את האומנות במקום לוותר עליה ואני שמח שעשיתי זאת כך פגשתי את המורה העיקרי שלי לטאי צ'י צ'ואן שלא לימד דחיפות במהלך הפושינג הנדס אלא חבטות!שאלתי את עצמי למה הוא מצליח לחבוט (חזק למדי) ממרחק כל כך קצר כאשר כמעט ולא הצלחתי להגן כלל. תשובתו הייתה שהלחימה מתרחשת כאן (בפני) ואם אצליח להגן על עצמי כנגד ההתקפות שלו מטווח קצר, לא תהיה לי כל בעיה להגן על עצמי בקרב רחוב. הוא המשיך לחבוט בפני בזמן הפושינג הנדס כך שלעתים קרובות חזרתי מהאימון עם פנים נפחות ואף מדמם! לבסוף שמתי לב שנפגעתי פחות ופחות כאשר לא חשבתי על מתי הוא עומד לחבוט אלה אפשרתי לתת ההכרה לעורר תגובת גוף אוטומטית לחבטות. לבסוף זה עבד, הצלחתי להגן כמעט כנגד כל התקפה שלו. ההנחיה שלו הייתה, (הוא דיבר מעט מאוד אנגלית) שאני חושב! ועלי לא לחשוב. זה מה שאימון של פושינג הנדס אמור להיות אבל לצערנו שיטת אימון זו התדרדרה לרמה מאוד בסיסית של 'מאסטרים' אשר חייבים שיהיה משהו על טבעי בכדי להראות לתלמידיהם ולעורר בהם עניין. ובזמן הזה הסיבה האמיתית לפושינג הנדס הולכת לאיבוד!

יום שלישי, 17 ביוני 2014

Old Yang Style


מאת:  ארל מונטגיו
במשך שנים , למעשה מאז 1983 אני מלמד סגנון של טאי צ'י צ'ואן שמנוגד לסגנון האטי ובעל המקצב האחיד של יאנג צ'נג פו. אני כן מלמד את גרסתו של צ'ן וואי מינג לסגנונו של יאנג צ'נג פו (יאנג שינה את סגנונו 3 פעמים) אבל הסגנון העקרי בו אני עוסק הוא "סגנון יאנג הישן" של יאנג לו צ'אן כפי שלומד ע"י יאנג שאו הו, אחיו של יאנג צ'נג פו. שאו הו לא שינה את סגנונו של אביו כמו שעשה צ'נג פו זאת אומרת שיאנג שהו הו נשאר עם הסגנון הישן של המשפחה. סגנון זה לא התפשט כמו סגנונו של יאנג צ'נג פו מכיוון שליאנג שאו הו לא היו יותר משלשה קפיצות ותנועות המכילות  Fa-jing   הוצאו מהסגנון. כאשר הוא סיים את הפיתוח קיבלנו את הסגנון המוכר של יאנג טאי צ'י צ'ואן  המאותלמידים עקריים, אחד מהם היה המורה  שלי צ'אנג יו צ'ון אשר למד יחד עם צ'אן פאן לינג .יאנג צ'נג פו נתן חשיבות רבה לעובדה שכל האנשים בלי להתחשב בגיל ובמצב גופני יוכלו להנות מהאפקט הבריאותי העצום שיש לטאי צ'י להציע  לכן שינה את הסגנון שלמד מאביו, יאנג קין הו,  כל הפיין בתנועה איטית ובמקצב אחיד לאורך התרגול. נאמר בזמנו, שאין לשנות יותר את הסגנון .יאנג צ'נג פו שינה אותו כך שהשאיר בתוכו רק את תמצית ההילינג של הטאי צ'י . באחד הספרים של יאנג צ'נג פו שנכתב ע"י צ'ן ווי צינג,  נאמר ששנוי נוסף של הסגנון יביא עליו אסון! אבל כמובן ששנוי זה קרה דבר שרוקן את הטאי צ'י צ'ואן מתוכן יותר מאשר אומנויות לחימה אחרות תהליך שהחל בשנות ה60 המוקדמות בארצות הברית ואוסטרליה.אחרים הגיעו אחרי יאנג צ'נג פו ושינו את התבנית כשהורידו את כל התנעות החוזרות והשאירו רק קליפה מהסגנון המקורי של יאנג צ'נג פו חסרת ערך כמעט לחלוטין! ברמת ההילינג ואומנות הלחימה סגנונות אלו נקראו "short forms ". במשך שנים אנשים ברחבי העולם נחרדו מהעובדה שאוסטרלי אחד מלמד את סגנון היאנג הישן של יאנג לו צ'אן! חלקם אף הרחיקו לכת בטענתם שהמצאתי את הסגנון! חלק המכונים מאסטרים מהונג קונג הצתרפו לדעות הללו כנראה בכדי לשמור את הסגנון אך ורק לעצמם או כי היה להם קשה להודות שקיים משהו אחר שהם אינם מכרים. בהדרגה חלקים קטנים של מידע אחלו לצוף אשר הצביעו על משהו אחר פרט לגירסתו של יאנג צ'נג פו לסגנון "יאנג" , כמו בספרו של Douglas Wile – Taiji Touchstones  בו הוא מעיר הערה על העובדה שלעיתים אנשים ראו את יאנג צ'נג פו מבצע סגנון אחר ממה שהמציא שכלל תנעות מתפרצות וקפיצות ואשר בוצע במהירות ולא באטיות.אבל הם עדיין המשיכו להגיד שאני המצאתי את השיטה. לפעמים הגעתי למצב שהתחלתי להטיל ספק בעצמי והייתי חייב להזכיר לעצמי שכל הלימוד שלי לא היה חלום!פיסות מידע על סגנון טאי צ'י צ'ואן שיש לו את כל המרכיבים של סגנון יאנג הישן שאני מלמד אחלו לצוץ, אבל אלו היו מעטות והגיעו בעיקר מסין או טיוואן בצורה שהיה קשה להשיגן וכך עד היום. בזמן האחרון התפרסם ספר בארצות הברית אשר משתמש בתמונות של צ'אן פאן לינג משנת 1953. הספר נקרא CHEN PAN LING'S ORIGINAL TAI CHI CHUAN TEXTBOOK  צ'אן להזכירכם היה בן כיתתו של מורי CHNG YIU CHUN . סגנון זה זהה כמעט לחלוטין לסגנון אותו אני מבצע והשוני נובע כנראה מהעובדה שצ'אן למד אצל מספר מורים אז בכמה חלקים הוא הוסיף תנועות ובכמה החסיר.אם כך כיצד יכול ארל מונטגיו להמציא את הפורם הזה כאשר היה בן 4 כאשר צולמו תמונות אלו?

יום ראשון, 8 ביוני 2014

אשליה ושמה מיה


הוא אמר הכל אשליה
הים , אשליה
השקיעה , אשליה 
ריח המלוח על המים גם
טעם האבטיח והגבינה הבולגרית אשליה
גם את אשליה
אהבה , אשליה
שמחה , אשליה
עצב , אשליה
חיים , אשליה
מוות , אשליה
ומאחורי הכל ישנה אמת אחת האחדות האינסופית
 האחד הנצחי
גם הוא

אשליה

יום רביעי, 21 במאי 2014

משמעות

כל אדם נותן משמעות לחייו. איש העסקים מוצא את המשמעות בעשיית הממון או  מעצם המאבק.האדם הדתי מקבל את המשמעות לחייו מעשיית מצוות האל. מי שעוסק במיסטיקה מעניק לחייו משמעות דרך העיסוק באנרגטיקה או בעולם הנסתר וכן הלאה. אבל האם באמת יש לחיים משמעות? מדוע יש לנו צורך לתת להם משמעות?נסו לדמיין את החיים ללא משמעות והסיבה היחידה שאנחנו חיים היא אותו כוח מסתורי שנקרא חיים הממשיך לפעפע  בתוכנו ללא סיבה מיוחדת וללא מטרה פרט לעצם היותו, כמו אותו עץ שפשוט גדל. אנחנו פתאום מאבדים מהחשיבות שאנחנו נותנים לעצמנו מתוך העשייה "המשמעותית" שלנו והדברים שהיו כל כך חשובים יורדים מגדולתם ונשארת רק אהבה.

יום שישי, 18 באפריל 2014

עידן אי הידעה , או המהפכה המדעית המודרנית


החשיבה המדעית החדשה להבדיל מאופי החשיבה בעבר מתבססת על העובדה שאנחנו לא יודעים לכן אנחנו חוקרים .בזמן העתיק גם אם היה מחקר מדעי הוא היה רק בגבול הידוע בגבול האמת שהנחילו לנו העתיקים כמו משה , מוחמד , בודהה וכו... בתפיסה הזו אותם אנשים הביאו את האמת והכל נמצא בדבריהם ומאז ימיהם הדור הולך ומתדרדר והמטרה היא להחזיר את הידע שאבד ולכן נשתדל להיצמד לכתבים כמה שיותר כי שם תמונה האמת.
חשיבה מדעית מודרנית יוצאת מהעובדה שהיא אינה יודעת את התשובות ועליה למצוא אותן את החשיבה המדעית מאפיינים שלשה מרכיבים
1) הנכונות להודות בבורות המדע אינו יודע הכל ומטיל ספק גם בתאוריות שלו
2) התבססות על תצפיות ומתמטיקה והטלת ספק גם במה שמכונה השכל הישר
3) מעניקה ידע חדש - אינה מסתפקת בחיזוק או אישוש הידע מהעבר אלא מעניקה ידע חדש וטכנולוגיה חדשה
לדעתי יש מקום ולו באופן חלקי לצורת חשיבה זו גם במרחבי הגוףנפש.
  

יום שבת, 5 באפריל 2014

הציד הלוחם ומה שבינהם



אומנות לחימה כשמה כן היא תצוגה לפעמים ראוותנית למדי של יכולות פיזיות כאלו או אחרות אשר מקשרים לנו אותן עם התמודדות וקרב. היכן נראה בעל חיים המבליט את נוכחותו לפני התמודדות? נכון תופעה זו קיימת ,כאשר הזכר מתמודד עם זכר אחר בן אותו מין ואין זה משנה עם זה אוכל עשב או טורף כל אחד נאבק על תשומת הלב של הנקבה או על טריטוריה. לא כך כאשר בעל החיים צריך לשרוד ,מדובר במקרה של טורפים, הוא הופך לצייד מקטין נוכחות ומגביר יעילות, כל חושיו דרוכים, תנועותיו קטנות ובלתי מורגשות כמעט. עד לרגע שהוא מתנפל על החיה. אז הוא פועל במהירות ובעוצמה במטרה אחת להכריע. לדעתי כך המצב גם באומניות הלחימה התנועות המרהיבות והאקרובטיות הקרבות עם התנועות היפות והבעיטות המרהיבות תפסו מקום חשוב ברגע שפחות נדרשו להן בלחימה אמתית כאשר העיסוק באומניות הלחימה הפך לעיסוק לשעות הפנאי להתפתחות פיזית ומנטלית או לספורט. שיטות הלחימה  כמו ביחידות העילית של הצבא הנן פשוטות ויעילות ביותר. המטרה להביא להכרעה במינימום מאמץ ורעש. במצבים אלו אין מקום לראוותנות גם אם הטכניקות יכולות להיות דומות ואף זהות לטכניקות הנלמדות בבתיה"ס לאומנויות הלחימה הגישה לביצוע שונה דוגמה חלקית לכך אפשר לראות בקרבות 'השוט פייט' אשר בהן החוקים מעטים והלוחמים מגעים מסגנונות שונים. התנועות מועטות וקטנות והאכזריות רבה כי המטרה היא לנצח כמעט בכל מחיר ,כל הטכניקות היפות נעלמות ונשארות התנועות המבוססות על התנועה הטבעית של האדם אשר אפשרו לגזע האנושי לשרוד. אבל האם אין מקום לאמנות הלחימה כמו שהן נעשות היום? בהחלט שכן לדעתי הן כלי פיזי ומנטלי מדהים להתפתחות בכל הרמות ולא בכדי במזרח הרבה מנזרים ממשיכים את האימונים למרות שאין להם שימוש בקרב.


יום רביעי, 19 בפברואר 2014

אביב בחורף או לידה בטרם עת





זה היה אחד מאותם מפגשי טאי צ'י
שבהם אתה מרגיש את האנרגיה של השיעור מוזרה
אולי זו האנרגיה שלי
השיעור מתקדם והחומר לא מועבר
המבט הזגוגי הולך ונאטם
אחד התלמידים פורש
לא מרגיש טוב
אני מרגיש התרוקנות אולי שלהם
אולי שלי
שעור מוזר
ביום שבו אביב נמצא בשיא עוצמתו
בזמן של חורף
האם יש קשר
 או שהכל אצלי 

יום שבת, 28 בדצמבר 2013

בחורים קשוחים מאת אנדרו דאוסון


במשך השנים האחרונות עסקתי רבות בשאלה הנצחית שמטרידה הרבה מאומני הלחימה. מי הם החברה הכי קשוחים באמת ? אני רוצה להקדים ולהגיד כי יש גם הרבה בחורות קשוחות.
אם כך מי הם? אופנוענים מגודלים מכוסי כתובות קעקע? אולי עבריינים לשעבר? יתכן ושחקני פוטבול? אולי גלוחי הראש ? שנאה יכולה לפתח מה שחלק מהאנשים יזהו כאומץ.אני עבדתי במלון אלביון שנמצא בנמל ניוקסל אוסטרליה.ואני חושב שראיתי וספגתי מכות מאנשים קשוחים בזמן שעבדתי שם.לשמחתי ימים אלו חלפו והיום אני תלמיד של אומנויות לחימה פנימיות, נשוי לג'ניפר היפה ואב לשתי בנות מקסימות. אני אדם בר מזל. נחזור לשאלה, מי הם החברה הקשוחים? האם תהיתם על כך? 
האם בלכתכם ברחוב התבוננתם על מישהו וחשבתם האם אוכל להתמודד אתו? אל תתייאשו אני מצאתי את החברה הקשוחים. כאשר התבוננתי בקופסת הטמטום (טלוויזיה) באחד הערבים הקרינו תוכנית על המחלקה האונקולוגית בבי"ח 'מטר' והאנשים שרואינו היו באלפי מונים חזקים וקשוחים מכל מי שנלחמתי אתו! בכדי להתמודד עם סרטן או מחלות סופניות אחרות , נדרש הרבה יותר אומץ מאשר להתמודד עם כל סוגי הטיפוסים שהזכרתי קודם. לכן בפעם הבאה כשתראו משהו שאתם חושבים שהוא קשוח, זכרו שכמו צ'י , עוצמה אמיתית היא פנימית לא חיצונית ולהגן על עצמך בקרב רחוב הוא לא דבר קל, אבל בהשוואה למחלה סופנית?  -אני רוצה להודות למורה הדרך שלי בים אומנויות הלחימה הפנמיות מרק בויס.

יום שלישי, 3 בדצמבר 2013

כאשר בא לך לפרוש מאת :מסטר ארל מונטגיו

                                                

כל אחד המתרגל טאי צ'י צ'ואן תקופה של שנה ומעלה חווה בשלב  זה או אחר של האמונים את מה שגם המורים הגדולים חווים, חוסר ביטחון באומנות ובעצמם. הבעיה עם הטאי צ'י צ'ואן שהיא כל כך לא מורגשת ביכולות הרפוי האדירות שלה כך שאנו לא מבחינים בהשפעה הפנימית שיש לאומנות זו ועל השנויים הנפשיים והגופניים שהיא גורמת. אנחנו רק מרגישים טוב.זה דומה במקצת להחלטה שלנו לצום בכדי לנקות את הגוף מרעלים ואכן אחרי יומיים של צום אנחנו מרגישים נהדר שמייד אנחנו חוזרים להרגלי התזונה הקודמים במחשבה שנרפאנו! ואז אנחנו שוב אוכלים את כל הדברים 'הטובים' שאהבנו ושוב חוזרים למצב שלפני הצום של גוף חסר אנרגיה ועם עצירות פיזית ונפשית.
הדבר דומה עם טאי צ'י צ'ואן, התבנית גורמת לנו להרגיש טוב, כל כך טוב עד שבשלב מסוים אנחנו מאטים את קצב האימונים אפילו עד הפסקה מוחלטת! ההרגשה הטובה מהתרגול נשארת זמן מה גם לאחר הפסקת התרגול מה שעוזר לנו להמשיך ולתרץ את העובדה שהפסקנו להתאמן, אחרי הכול זה דורש זמן ומאמץ, במיוחד מוקדם בבוקר. כיצד סידרה זו של תנועות יכולה בכלל לעזור לי? זהו אחד התירוצים שמשתמשים. בודאי זו המצאה של משהו בכדי לעשות כסף זה עוד אחד מהתירוצים. גם למורים ישנם ספקות לגבי האמנות ומתייחסים אליה כאל תרגילים פיזיים שאפשר להוסיף או להחליף אותה בשחייה או הליכה וזה אפילו עובד לתקופת מה. אבל אחרי תקופת מה הגוף ובמיוחד הנפש מחליקים חזרה לאורח חיים מערבי מלווה בדיכאונות שתית קפה מרובה (כתחליף לטאי צ'י צ'ואן, כי הוא גורם לנו להרגיש טוב) אשר מחמיר את תחושת הדיכאון.בסיכומו של דבר החיים לא נראים טוב כמיקודם במיוחד אם אתה בן 45 בערך הכול נראה חסר מטרה ואנחנו הופכים להיות ככל השאר הסובלים מרמה זו או אחרת של דיכאונות
הדבר טוב בתנאי שזה משיב אותך לנתיב הנכון של חזרה לאמונים וזה גם מחזק את התחושה שיש משהו קסום בסדרה יחסית פשוטה של תנועות.
בסיכומו של דבר אנחנו מכוונים ע"י 'האני העליון' , המדריך הרוחני, או ' המלאך השומר' לא משנה איך תקראו לזה , להתאמן שוב. תחושה זו יכולה להתעורר בכל רגע ובכול מקום זה מעין דחף לתרגל את הטאי צ'י. בעלי המזל נשמעים לעצה ומתרגלים מיד יש כאלה שרק ברגע שחוזרים לקבוצה ואלו שמוצאים את התירוץ לדחות בדרך כלל ממשיכים את הניתוק מהאומנות ושוקעים יותר ויותר בהנאות מידיות . לעומת זאת אלו אשר נשמעים לעצה, מבנים עד כמה הטאי צ'י צ'ואן היא מתנה נפלאה. התחושה הנפלאה של חיות, של נתינה ואהבה סביבך, צחוק והנאה אמיתית מהחיים וממשפחתך חוזרים מיד יחד עם החזרה לאימונים. הדבר המדהים בתופעה הזו של חזרה לאימונים אחרי הפסקה, רמת האמונים טובה מבעבר, לא נסוגותה בגלל ההפסקה באימונים. זה כמו תהליך עיכול שנישלם ומאפשר התקדמות, זה כמו לקחת את הצעד הבא בשלבי סולם האימונים. הכול נע כמו שצריך. הזרועות במיוחד נעות בצורה אותה לא חוויתה בעבר. יכול להיות שידעת על צורה כזו של תנועה אבל לא התנסת באיכות כזו. הנשימה נעשית בהרמוניה מושלמת עם התנועה. ולמרות שאתה לא מודע לכך גם הצ'י זורם בחופשיות גדולה יותר מאזן את הגוף והנפש . זהו ההילינג העיקרי של הטאי צ'י צ'ואן באיזון היין והיאנג. בהיותו ' מלך הצ'י גונג' משתלט תרגול הטאי צ'י צ'ואן על שאר התרגולים אולי חוץ מהקטות של ה Wudang  אשר בשילוב עם הטאי צ'י יביאו את המתרגל לתחושה נפלאה. היזהרו!! מהתחושה הנפלאה כי תחושה כזו יכולה להביא אתכם שוב להפסקת האמונים כי אנשים ברגע שהם מרגישים טוב חושבים שהם לא צריכים דבר.
ברגע שתדעו שעצם תרגול הטאי צ'י הוא המאזן והמרפא אתכם , אז תתחילו לתרגל כל יום לא משנה כמה נפלא תרגישו מתוך ההבנה שסידרה זו של תנועות היא זו הגורמת לכם לתחושת בריאות ואיכות חיים.
כל אחד שאני מכיר בשלב זה או אחר עבר דרך שטח זה של התפתחות, כולל אותי! נראה שזה חלק אינטגרלי מההתפתחות באימונים. חלק לא חוזר לאימונים לעולם, אבל אלו שכן נהנים מחיים אנרגטיים מחודשים כאשר הם נשענים יותר על איזון מאשר על צ'י יאנגי צעיר. טאי צ'י צ'ואן חשוב במיוחד בשלב בו יש ירידה ביאנג צ'י בערך בגילאים 40-45 . זה בגברים 'המנופאוזה הגברית' (הפסקת המחזור) זה השלב בו רבים רוכשים מכונית ספורט אדומה. לכן תחסכו לכם הרבה כסף אם תשובו לאמונים שהם הרבה יותר טובים ממכונית ספורט

יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

"ציר מרכזי" כאיכות פסיכוסומטית


מושג המגיע מאומניות תנועה וטיפול שונות הבא להציג תנועה פיזית ואנרגטית של האדם כלפי "מרכז פסיכולוגי"  ואל עבר ציר מרכז הכובד של הגוף והתנועה.
"המרכז הפסיכולוגי של אדם" אינו מרכז פיזי כל שהוא אלא מצב נפשי של איזון רגשי מימנו האדם פועל . זהו מצב נפשי שבו האדם מרגיש נוח כדי לפעול באינטראקציה עם הסביבה ללא תחושה של אובדן זהות עצמי. מצב רגשי זה מלווה בתחושה פיזית שלדעתי (לא מצאתי מחקר התומך או שולל את הנושא) יכולה גם להוביל אל החוויה הנפשית.
הציר המרכזי
"הציר המרכזי "הוא הקו המחבר בין הנק' הגבוה בגולגולת הBAI HUEI  לבין הנק' הנמוכה בגזע הגוף הHUE YIN  הנמצאת  בין איבר המין לפי הטבעת וממשיכה כלפי מטה אל האיזור בין כפות הרגליים בקו אחד עם הגבול הפנימי של העקב. ציר זה עובר בסמוך לקימורי עמוד השדרה ובהתאמה גם דרך מרכזי האנרגיה השונים , הטאן טיינים לפי הסינים או הצ'אקרות לפי ההודים

הטאן טיינים ומיקומם בגוף

עלינו לזכור שמעבר הציר בצורה זו קורה רק בעמידה אידיאלית של לחבוק את העץ ותנועות שונות ממקמות את הציר אחרת. אנחנו יכולים לראות שסביב ציר זה מתחוללות תנועות הגוף וכמו כן הוא מאחד את מרכזי האנרגיות תנועת הסיבוב באגן מתחוללת ברמת הטאן טיין התחתון תנועת הסיבוב של הגוף מתחוללת באזור חוליות L4L5 תנועת הציר של הראש C1C2נמצאת בקו הטאן טיין העליון (כאשר הסנטר מתכנס מעט פנימה כמו  העמידה בצ'י גונג ). גם הגישה האנרגטית ההודית המדברת על סידור של "גלגלי האנרגיה" מתיחסת למיקומים לאורך הציר אבל בהתיחסות שונה.
תנועה "הבאה" מהציר מתאפשרת רק כאשר שרירי הגוף והגפיים נמצאים  בשווי משקל דינמי בין מתח להרפיה  ויכולים לתרגם את התנועה הצנטריפוגלית המגיעה ממרכז הגוף . איזון דינמי זה הוא תנאי הכרחי לביצוע תנועה הרמונית . להרפיה כזו יש השפעה נפשית ופיזית המאפשרת תנועה חופשית של הצ'י בגוף.  מתוך ניסיוני האישי ומתוך התבוננות בתנועתם של אחרים, איכות זו של תנועה קשה להשגה, והסיבה לכך לדעתי 1)מבחינה פיזית  בגלל שגישתנו הרגילה לתנועה  מוכוונת מטרה  גישה זו לתנועה יוצרת תנועה המרוכזת בתוצאה מהירה והרבה פעמים ללא התחשבות בפיזיולוגיה ובמכניקה הטבעית של גוף האדם. דוגמאות קיצוניות לתנועה מסוג זה אפשר לראות בספורט התחרותי ,באומניות לחימה  הכופות מבנה  אחיד לתנועה ולביצוע כאשר כל תנועה מכוונת לישום  מסוים והמדד הוא  יעילותה בהתמודדות או קרבתה להגדרות הביצוע של המאמן. אלו הן כמובן דוגמאות ברורות הך  הן יכולות לשפוך אור גם על תנועות אחרות אותן אנו מבצעים בחיי היום יום. שנוי אופי התנועה מתנועה חיצונית לתנועה פנימית או לתנועה מהציר הוא תהליך ארוך שבמהלכו משיל המתרגל הרבה מהרגלי התנועה אותן רכש לאורך השנים. במהלך התרגול על הגוף והגפיים להיות באיזון דינמי  גם בתנועות מורכבות האפקט הפיזי הנפשי והאנרגטי של התנועה יורגש כמעט מיד . בכדי לנוע באופן כזה  עלינו להתמקד בתנועה ללא מחשבה על מטרה או יישום מה שמקשה על לימוד התנועה  כביכול יורדת רמת השליטה בתנועת הגפיים . אבל לא כך הדבר, נוצרת מערכת בקרה חדשה  , פנימית, המתמקדת באיכות התנועה ובהתאמתה לתנועת הציר ולהמצאות הגוף במינימום מאמץ ומינימום התנגדות לביצוע לפי שיטת בקרה זו נראה שבתבנית של סגנון היאנג יש מספר תנועות המנוגדות לתנועה הטבעית ויתכן ובעבר תנועות אלו בוצעו אחרת.  דרך זו לפיתוח איכות של תנועה לפני ההבנה של השימוש שלה מודגשת באומניות לחימה פנימיות. לאדם המעוניין בשיטה המובילה במהירות ליעילות בקרב וזאת במידה והוא ספורטאי המשתתף בתחרויות או איש בטחון הנדרש לכך בעבודתו או אדם המחפש תחושה של ניצחון על אחרים  דרך זו אינה מתאימה. לאדם השואף לשפר את ההרמוניה עם עצמו ועם הסביבה, והשואף להגיע לניצול מלא יותר של הפוטנציאל הטמון בו דרך זו בהחלט תיתן מענה לצרכיו.
כאשר הגוף נמצא "grounding" זאת אומרת טונוס השרירים המיצבים מאוזן המפרקים נינוחים וישנה תחושה של הישענות על הקרקע אנחנו נמצאים גם בcentering.

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

לא לעשות- מדיטציה


הי! שמח שהצטרפתם אלי למסע קצר אל המרחב הפנימי שלנו. לפני שאתם ממשיכים לקרוא עצרו רגע עצמו את העניים והתבוננו פנימה הקשיבו לקול הפנימי שבכם ההוגה את המילים שקראתם או נותן מילים למחשבות לרעיונות ואפילו קורא לחפצים בשם. עכשיו פקחו את העניים ונמשיך את המסע שלנו ונדבר על אותו דיבור פנימי.
שפת הדיבור נרכשת ללא מאמץ כמעט ולכן איננו מצליחים לתת את הדעת על חשיבותה בארגון חיינו החברתיים והפנימיים. השפה מאפשרת לייצג ע"י סמלים את המציאות החיצונית והפנימית ולהגיש אותם לתודעה. היא מאפשרת לנו להגדיר את עצמנו. מי שמכיר בהרבה מתורות המזרח וגם בחלק מהדרכים הרוחניות שהתפתחו במערב נדרש התלמיד לשאול "מי אני?" ומכאן מתחיל תהליך מסע מילולי של הגדרות כאלו או אחרות שמטרתו להביא לשינוי בתודעה. אבל עצם השאלה היא גם הצורך שלנו ליצור הגדרה במערכות יחסים חברתיות זו גם הדרך בה אנו מציגים את עצמנו במהלך יצירת קשר. בעזרת 44 פונמות (צלילים) הניתנים להרכבה באין סוף אפשרויות אנחנו "בוראים" את עולמנו. השפה הפנימית או הדיבור הפנימי נדרש בכדי לאפשר לנו הזדהות וזהות, תכנון מהלכים, ניתוח מצב יצירת קוד עקרונות התנהגותי פנימי, בסיס לפעולה, כולנו מכירים את הילדים שנותנים לעצמם הוראות פעולה בדיבור בכדי לכוון את עצמם בתוך הפעולה שהם עושים או את הנואם שלפני הנאום מאחורי הקלעים ממלמל לעצמו מילות עידוד. בקיצור לא היינו מגעים כחברה וכבודדים למקום בו אנו נמצאים ללא השפה הפנימית והחיצונית. אבל התלות הזו שאינה ניתנת לניתוק גם מרחיקה אותנו היא מרחיקה אותנו מתחושת החוויה שאין לה הגדרה תחושת הראשוניות תחושת פעימת החיים ללא מילים ושלא נשלה את עצמנו לא נצליח לשהות ללא דיבור פנימי אלה מספר שניות בלבד כי ברגע שנחווה את התחושה של השקט את המרחב שבין המילים נספר לעצמנו שאנחנו חווים את החוויה וכבר התחברנו שוב לדיבור הפנימי. מה שאני מזמין אותי ואתכם לנסות לחוות את המרחב בין המילים וללגום את התחושה המשכרת של אותו רגע אותה שנייה מבלי לצפות או לחמוד להאריך אותה כי לדעתי הדבר בלתי אפשרי.
מבחינת חקר המוח התברר שבסריקות PET האזור המופעל בזמן דיבור פנימי במוח הוא הקליפה המצחית השמאלית התחתונה אותו איזור המופעל גם כשאנו מדברים בקול.

יום שבת, 9 בנובמבר 2013

מחשבות לשבת 09/11/13



יש מורים 
נורא חכמים יודעים הכל
ונותנים עצות לחיים,
מספרים על "הארה" על "נירוונה"
ומה לעשות בריב עם החברה.
אבל מניין אותה חכמה שמיימית    
ולמה הם רואים ואנחנו כל כך עיוורים?
אולי כי נתנו להם את הפנס

תנועת "הגל הפועם" והשפעתה על המתרגל



במאמר זה אביא הסברים מתוך מדע המוח השופכים אור לסיבות שתנועת "הגוף הפועם" כל כך יעילה לשיפור מצבנו הגופני והנפשי.
בכדי להבין כיצד תנועה יכולה להשפיע על המוח עלינו להכיר מספר עובדות על המוח אשר בהמשך המאמר יובן הקשרם לנושא:
      א.        כשנוירונים יורים ביחד הם מחוברים בניהם.
      ב.        פעילות מנטאלית משפיעה על המבנה הפיזי של המוח (המוח הגמיש).
 אחת הדוגמאות הידועות בנושא היא ההיפוקמפוס של נהגי המוניות בלונדון, ההיפוקמפוס הוא איזור במוח שחלק מתפקידיו בנושא הזיכרון הוא לאגור תמונות חזותיות ומרחביות. אצל נהגי המוניות בלונדון התגלה במחקר שאיזור זה גדול יותר משמעותית מאותו איזור אצל נהגי האוטובוס הנוסעים במסלול קבוע.
      ג.        בבדיקות של FMRI (תהודה מגנטית תפקודית) לאנשים שדיווחו על תחושה כללית של נעימות ונינוחות, דווח על פעילות משמעותית באונות המצחיות הקדמיות של המוח.
הנוירון (עצב במוח) מוליך פעימה חשמלית לאורכו ומעביר את המידע לעצב אחר בעזרת חומר כימי הנקרא נוירוטרנסמיטר המועבר בנק' החיבור הנקראת סינפסה.
 
תרשים 1: מעבר סינפטי
      ד.        המוח צורך כ25% מצריכת האנרגיה של הגוף כולו
      ה.        התודעה (mind (היא תוצר של המוח, הגוף, התרבות ועולם התופעות.
       ו.         הסבל האנושי אינו אבסטרקטי, הוא מורגש היטב בגוף ומועבר דרך מנגנונים פיזיולוגיים, הבנת המנגנונים יכולה לעזור בהבנת הפיתרון.
תחושת הסבל עוברת כשרשרת פעולות דרך מערכת העצבים הסימפתטית (מ.ע.ס) ודרך הציר ההיפותלמי- היפופיזי- יותרת הכליה של המערכת ההורמונאלית . המערכת כולה מכונה גם המערכת האדרואנרגית .
      ז.        המנגנון המוחי מכוון לשרידה, לכן הוא נוטה לשמור יותר גרויים שליליים או הנתפסים כשליליים (פוטנציאל לסכנה) בכדי להיות מוכן למקרה דומה בפעם הבאה, אשר יעמיד את האורגניזם בסכנה לקיומו, בעבר מנגנון זה אפשר את שרידת הגזע האנושי בימנו מפולת מניות יוצרת חוית איום קיומי על המוח אשר מגיב בצורה דומה בעזרת מנגנוני הדחק כאלו היה זה אריה או רעב או כל איום אחר שרירי הגוף מתכווצים ומוכנים לפעולה למרות שלמעשה שום פעולה גופנית לא נדרשת, השריר שנשאר בטונוס גבוה משדר למוח בחזרה את תחושת הדחק וכך נוצר מעגל סגור השומר על השרירים מתוחים. מצבים חברתיים ורגשיים משפעים בדומה למצבים פיזים מכיוון שהם חולקים הרבה מאותן רשתות עצביות (איסנברגר וליברמן 2004). לא משנה מה מקור תחושת האיום האמיגדלה  מפעילה את האזעקה וגורמת למספר תגובות.
  • התלאמוס שולח אותות עירור לגזע המוח אשר משחרר נוראדרנלין ברחבי המוח
  • מערכת העצבים המרכזית שולחת אותות לשרירים ולאיברים הפנימיים, מכינה אותם לתגובת fight or flight
  • ההיפותלמוס מעורר את ההיפופיזה אשר שולחת אותות הורמונאליים אל בלוטת יותרת הכליה, אשר משחררת הורמוני דחק: אדרנלין וקורטיזול.
  • האדרנלין מעלה את הדופק,ומרחיב אישונים. הנוראדרנלין מעודד זרימת דם אל השרירים הגדולים ומרחיב את הברוניכיאולות בריאות.
הקורטיזול מדכא את המערכת החיסונית. במקביל, הוא משפיע על האמיגדלה, המגבירה את הפעילות של הציר ההיפותלאמי היפופיזי, יותרת הכליה אשר מיצר עוד קורטיזול אשר משפיע על ההיפוקמפוס כשבחלק מתפקידיו הוא בולם את פעילות האמיגדלה. האמיגדלה המעוררת מתמקדת במידע "שלילי" ומגיבה בעוצמה כלפיו. תחושת המתח מכינה לפחד או כעס, רגשות הנדרשים לשרידה. ככול שהמערכת ההורמונאלית והלימבית עולות בפעילותן, הבקרה של הקורטקס הקדם מצחי אשר מבקר את הפעילות יורד בפעילותו. בנוסף הפעילות המוגברת של המערכת האדרואנרגית דוחפת את הקורטקס הקדם מצחי לפרש את המצב לשלילי. לדוגמא: כאשר אדם נמצא בסביבה מלחיצה הוא יגיב בכעס כמעט לכל הערה שתופנה אליו. אותה הערה במצב בו הוא אינו בעקה (stress) לא תיצור תגובה כלל. בסביבה הפיזית והחברתית הקשה שבה התפתח המין האנושי מנגנונים אלו אפשרו לו לשרוד, אבל מה המחיר שאנחנו משלמים היום באורח החיים המודרני המלווה במתח כרוני?
עוד קצת על אנטומיה ופיזיולוגיה תפקודית של חלקי המוח הרלוונטים למאמר:
                                       א.        הקליפה הקדם מצחית
                   תפקיד- מציבה מטרות, עושה תוכניות , מכוונת פעולות, מכוון ומאזן את הפעילות הרגשית.
                                       ב.        החגורה הקורטיקלית הקדמית-
מכוון את תשומת הלב, עוזר באינטגרציה של מחשבה ורגש.
                                       ג.        אינסולה-
חשה את המצב הפנימי של הגוף, כולל גם תחושת בטן, עוזרת להיות אמפטי ונמצא באזור הרכה.
                                       ד.        טאלמוס-
מערכת ממסר מרכזית למידע חושי.
                                      ה.        גזע המוח-
שולח נאורומודולטורים כמו סרוטונין ודופמין לשאר חלקי המוח
                                        ו.         קורפוס קולוסום-
מחבר בין שני חצי המוח.
                                       ז.        סרבלום-
מאזן תנועה
                                      ח.        המערכת הלימבית.
מרכז לרגשות ולמוטיבציה – מכילה בתוכה את הגרעין הבזאלי ההיפוקמפוס אמיגדלה היפותלמוס והיפופיזה.
הגרעין הבזאלי- מעורב בתחושת הגמול, מעורר חיפוש ותנועה.
אמיגדלה – מעיין מערכת אזעקה המגיבה בעיקר לגרויים טעונים רגשית או המכילים פוטנציאל לאיום.
היפוקמפוס- יוצר זיכרונות חדשים מזהה איום.
היפותלמוס- מווסת יצרים ראשוניים כמו רעב ומין, מיצר אוקסיטוצין (ארחיב מעט בהמשך)  משפעל את בלוטת ההיפופיזה
בלוטת ההיפופיזה – מיצרת אנדורפינים, משפעלת הורמוני עקה(stress) מאחסנת ומשחררת אוקסיטוצין.
כל החלקים המוזכרים ותפקידיהם מוזכרים רק באופן חלקי, אין בכוונתי לסקור את מלוא מרחב הפעילות אלא רק את הפעילות הרלוונטית.
אורח החיים המודרני גורם לפעילות יתר של המערכת האדרואנרגית אפילו אם זה למטרות חיוביות כמו התלהבות, ניהול מיקרי חרום ,או התגייסות פיזית ורגשית למעשים טובים. כל אלו מפעילים את המערכת לא פחות מאשר תחושות האיום השונות שמזמנים החיים המודרניים. אורח החיים הזה גורם לפעילות ללא הפסקה של המערכת הסימפתטית אדרואנרגית, עובדה הפוגעת במערכת החיסון ובתחושה של נינוחות ומצב רוח טוב.
בעבר כאשר תוחלת החיים הייתה כ40 שנה לאפקט המצטבר של פעילות היתר הייתה משמעות קטנה יחסית, והיא אפשרה את ההישרדות הפיזית והחברתית ללא פגיעה משמעותית. אבל היום, כשתוחלת החיים כמעט כפולה, לפעילות היתר של המערכת הסימפתטית אדרואנרגית ישנה השפעה משמעותית על המערכות הבאות
  • מערכת העיכול- אולקוס,קוליטיס,מעיים עצבניים.
  • מערכת החיסון- שפעות תכופות, רפוי איטי יותר של פצעים, עליה ברגישות לזיהומים.
  • מערכת לב וכלי דם- הסתיידות,התקפי לב.
  • המערכת ההורמונאלית – סכרת טייפ II, p.m.s,בעיות זקפה וירידה בלבידו.
  • השפעות נפשיות:
חרדה- פעילות גורמת לאמיגדלה להיות יותר רגישה לאיומים לכאורה מה שבתורו מפעיל את המערכת הסימפתטית ומגביר את פעילותה וזו מגבירה את פעילות האמיגדלה. כתוצאה מכך מתעוררת תחושת החרדה. האמיגדלה עוזרת בבניית הזיכרון הסמנטי (הנמצא מתחת לערנות המודעת)  ותחושת הדחק גורמת לצביעת אתם זיכרונות בפחד עובדה המוסיפה לתחושת החרדה. אותה יתר פעילות אשר משחררת את הקורטיזול פוגעת בפעילות ההיפוקמפוס אשר חיוני לזיכרון האפיזודי . כל הפעילות ההורמונאלית ונאורוהורמונלית הזו יוצרת תחושת מוכנות במוח ובגוף כולו.
תחושת דיכאון- פעילות יתר של המערכת הסימפתטית משחררת את האדרנלין הגורם לנו להיות אנרגטיים . שחרור מתמשך של האדרנלין גורם לשיחרור של הגלוקורטיקואידים, המורידים את אפקט תחושת הגוף המוכן לפעולה. שחרור מתמשך של אדרנלין גורם לירידה  של נור-אדרנלין המעורר תחושה אפטית עם ריכוז נמוך, שאלו סימנים קלאסים לדיכאון.
בנוסף הגלוקוקורטיקאידים מורידים את פעילות הדופמין אשר אחראי על תחושת ההנאה, כתוצאה מכך, יורדת חווית העונג גם מפעילויות שבעבר גרמו להנאה סימפטום קלאסי נוסף של דיכאון.
מתח מוריד גם את רמת הסרוטונין נאורו טרנסמיטור מה שמעלה עוד יותר את המצב רוח הדיכאוני הירוד.
כמובן כשאני במצב רוח ירוד אני לא חושב ולא מודע לכל התהליכים הנ"ל. ידיעת התהליך הפיזיולוגי יכולה להוריד במיקצת מהדרמה של החויה הרגשית השלילית ובאותה מידה יכולה להיות גם מפתח לפיתרון.
עד עכשיו הבאתי את הצד של מערכת העצבים הסימפתטית האדרואנרגית אבל קיימת גם מערכת העצבים הפארא סימפתטית הכולינרגית והמערכת האנטרית (של מערכת העיכול) אשר ביחד מרכבות את מערכת העצבים האוטונומית הפועלת בעיקר ברמות הלא מודעות בכדי לאזן את מערכות הגוף בתגובה לתנאים סביבתיים משתנים.
מערכת העצבים הפארא סימפתטית מתפקדת כ"שומרת שיגרה" היא יוצרת תחושת רגיעה ונינוחות המאפשרת את הפעילות היומיומית, היא מכונה גם מערכת "עיכול ומנוחה", בניגוד למערכת הסימפתטית המכונה "הילחם או ברח". כאשר אנחנו מתבוננים על המערכת הסימפתטית והפרא סימפתטית אנחנו רואים שבכדי ליצור תחושה רגועה ונעימה עלינו למצוא דרך שבה המערכת הפרא סימפתטית תהיה פעילה עיקרית רוב הזמן ורק מעת לעת המערכת הסימפתטית תכנס לפעולה בהתאם לצורך המיידי ולאחר מכן תפנה מקומה חזרה למערכת הכולינרגית.
ובכן כיצד עושים זאת?
במילים פשוטות מתמקדים בטוב...
המוח נבנה מההתנסויות שלנו ותחושת האני נבנת הרבה בזכות הזיכרון החויתי שברובו נשאר בתת מודע.
כפי שכבר הזכרתי הנטייה של המוח היא לאגור את החוויות השליליות. לכן, בכדי לשמר תחושה חיובית עלינו להתאמץ במקצת וזאת אומרת לשים לב לדברים הקטנים והיפים ביום יום, לנסות לשהות בחוויה בכדי להגדיל את מספר הנוירונים שישתתפו בתהליך כזכור נוירונים שיורים ביחד מחוברים ביחד ובצורה זו ניצור נתבים חדשים במוח
הפעולה השנייה שאנחנו יכולים לעשות בכדי ליצור נתיבים חדשים וחיוביים במוח היא לתת תשומת לב מעמיקה לרגשות ולתחושות הגופניות. אלו הם התמצית של הזיכרון החוויתי וזהו השער בו נכנסת תנועת "הגל הפעימתי" או "הגוף הפועם".
שיכוך הלהבות
כמו שהזכרתי בחלק הראשון של המאמר, אנחנו פועלים היום כאשר מערכת העצבים הסימפתטית נמצאת בפעילות יתר, מטרתנו להגדיל את מרחב הפעילות של המערכת הפארא סימפתטית. ברצוני להראות כיצד התנועה הספציפית של הגל הפעימתי מתאימה במיוחד למשימה זו. ובכן נבדוק מה מעודד את הפעילות של המערכת הפארא סימפתטית:
הרפיה
הרפיה של השרירים שולחת אותות אל המוח המשדרת "הכל בסדר אפשר להירגע". מצב המוכנות לפעולה "הילחם או ברח" יורד (benson 2000) במחקר של Dusek מ2008 נמצא כי מצב ההרפיה הגופני משפיע על הביטוי הגנטי ומוריד את ההרס התאי שנובע ממתח כרוני.
נשימה
הנשימה מתבצעת בעזרת שריר הסרעפת והשרירים הבין צלעיים, הרפיה של שרירים אלו בתהליך נשימה מבוקר גם כן מעודדת את המערכת הפארא סימפתטית. החיישנים של המערכת העצבית רגישים להתמתחות וההרפיה של שרירי הנשימה, המערכת הפארא סימפתטית מגורה בנשיפה גם בשינוי במתח השרירי ואם אנחנו נושפים דרך הפה או כאשר הלוע סגור במעט מגרים את עצב הווגוס (העצב התועה) אשר מהווה חלק משמעותי במערכת הפארא סימפתטית.
בנושא הנשימה אני מעוניין להרחיב.
נפח הנשימה וקצב הנשימה מושפעים קודם כל מצרכים של חילוף חומרים  המידע העקרי המפעיל את הבקרה הנשימתית מגיע מכימורצפטורים היוצרים מעגל של היזון חוזר (feed back ) רפלקסיבי. אבל הפלט המוטורי הנשמתי מושפע גם משנויי סביבה פנימיים וחיצוניים וזו נקראת "נשימה התנהגותית" ,הנתיב העצבי שלה שונה. הנשימה למעשה מעוצבת מחיבור בין גזע המוח האחראי על המיקצב הכימורצפטורי ומרכזים גבוהים יותר כמו המערכת הלימבית וחלקים מהקורטקס. מעניין לראות שמערכת הנשימה היא בעלת חשיבות בשמירת הומיאוסטזיס פיזיולוגי וריגשי.
אבל מדוע ישנה קורלציה בין הנשימה למערכת הריגשית?
אחת הסיבות היא קשר ישיר בין תאי הריח למערכת הלימבית (בלי מעורבות של התלמוס) זאת אומרת  שכל נשימה יש לה השפעה דרך התאים האולפקטורים (תאי חישת הריח) על האיזור האולפקטורי במערכת הלימבית. בבדיקות התגלה שריח רע גורם לנשימות רדודות וריח נעים גורם להתרחבות הנשימה הדבר המעניין שברוב המקרים השנוי בנשימה חל עוד לפני שהנבדק מבדיל עם ריח הוא נעים או לא מה שמרמז על כך שהרבה תגובות פזיולגיות מהירות יותר מהקוגניציה (ג'וזף לדו 1998).
ההשפעה על הנשימה מגיעה גם מהמערכת הלימבית המכונה גם המרכז הרגשי בשני אופנים: האחד ע"י שינויים הורמונאליים והשני ע"י השנוי הנגרם במערכת השרירים כתגובה למצבים רגשיים, לדוגמא פחד גורם לעליה במתח השרירים בגוף וכתוצאה מכך להתכווצות הסרעפת והשרירים הבין צלעיים מה שמוביל לתנועה מוגבלת של בית החזה ולנשימה רדודה. התארגנויות גופניות שונות שהם תגובה למצבים רגשיים מתמשכים משפעים על אופי הנשימה.
  • הפקת צליל וגירוי הלוע ע"י נשימה מגרים את עצב הווגוס שהוא חלק חשוב מהמערכת הפארא סימפאתית.
  • האטה בנשימה מובילה להאטה בדופק המשפיע על ירידה במתח (Luskin, et al. 2002; McCraty, Atkinson, and Thomasino 2003).
אחרי שעברתי על המנגנונים השונים המעוררים את המערכת הפארא סימפתטית נראה כיצד הם מתקיימים "בנשימת הגל הפועם"
אין בכוונתי לתאר מילולית את התנועה אלא אני מתכוון להתמקד בנק' המאפיינות את התנועה והקשרם לנושאים שהוזכרו.
הרפיה
תנועת הגל מתחילה במצב שבו הגוף מכוון למתח שרירים רצוי ומאוזן, בכוונה איני מתאר זאת כמצב רפוי מפני שרפוי מוחלט הוא מצב של קריסה. כל תנוחה אחרת של הגוף מכילה איזון בין מתח להרפיה והחוכמה היא לאפשר את המתח המינימאלי הנדרש לפעולה. בהנחיה הבסיסית של התנועה ישנה הכוונה לנק' איזון זו. בנוסף לכך, אופי התנועה מחייב איזון מדויק ביין מתח להרפיה. כאשר מתרגלים את תנועת הגל לאורך גזע הגוף מתאפשרת תנועה חלקה זורמת ורגועה אשר א) משדרת למוח תחושה בטוחה ומעורר את המערכת הפארא סימפאתית  ב) מתח השרירים הרגוע שוב מוריד מתח ומעורר גם הוא את ה מע.פ.ס ג)התנועה ההרמונית יוצרת ברצועה המוטורית במוח מעברים חלקים הגורמים לתחושה כללית של נינוחות תיזכרו מערכות המוח קשורות נוירונים שיורים ביחד מחברים ודרך הגרעין הבזאלי הקשור למערכת הלימבית משפיעה התנועה הזו על המערכת הרגשית.
נשימה
תנועת הגל בהנחיה הבסיסית היא תנועה מודעת המתארת את תנועת הנשימה אבל בטווח מלא וגדול של התנועה מה שגורם לנשימה עמוקה יותר וכתוצאה מכך מעוררת את המערכת הפארא סימפתטית וכאן פועלים מספר מנגנונים שאת חלקם אתאר בתרשים הבא:
 
אני רוצה להזכיר ולהוסיף כי בתנועת הגל גזע הגוף מאפשר תנועת נשימה מלאה וגדולה יותר. כמו כן נשיפה דרך הפה והשמעת צליל תוך כדי התרגול מוסיפים לעוררות של המערכת הפארא סימפתטית.
סקרתי כאן בקצרה את תנועת הגל ויחסה אל המערכת הפארא סימפתטית תנועת הגל עם שינוי כיוון כוונה ועוצמה פועלת גם על המערכת הסימפתטית אבל אל כך אכתוב במאמר נפרד
אני רוצה לציין שאין בדבריי להציג את תנועת הגל כאפשרות יחידה או הטובה  לעוררות המערכת הפארא סימפתטית.  זוהי תנועה ראשונית מבחינת הפילוגנזיס האנושי, היא ורסטילית ומשרתת את הפעילות הגופנית שלנו על כל גווניה. אותי היא משרתת ככלי לתרגול והבנה של הטאי צ'י והצ'י גונג ומצאתי כי האפשרויות בה רבות ומגוונות.

יום חמישי, 7 בנובמבר 2013

תרגילי יסוד בטאי צ'י צ'ואן


כאשר התחלתי ללמוד טאי צ'י המורים שלי לימדו אותי  את הצ'י קונג "לפרום את פקעת המשי" וכשהגענו ללמוד את התבנית תרגלנו "הליכת טאי צ'י" ואלמנטים מתוך התבנית וזה  היווה מערך תרגול הייסוד. בהמשך הגעתי ללמוד עם ארל מונטגיו וכאן התוודעתי "לתרגילי אימון" מורכבים שבנו איכויות הנדרשות בקרב וגם בביצוע התבנית בהמשך המסע שלי פגשתי את משה גורליק מייסד שיטת ISAI  שדרכו הגעתי אל תרגילי היסוד שאותם אנחנו מתרגלים היום. אתם בטח תוהים מה מביא אותו לסקירה זו? ובכן הסיבה היא אתם , לא פעם כאשר אנחנו מתרגלים את עבודת הבסיס אני רואה את הבעת הפנים המיוסרת שלכם שאומרת "עוד פעם התרגילים האלה,  באתי לתרגל תנועה, באתי לתרגל תבנית או Tui Shu זה מה שמעניין ולא התרגילים הסיזיפיים האלה. חלק לא הסתפק בהבעה משועממת ואף פרש אם מהשיעור ואם בכלל.
אז מהם אותם תרגילי יסוד ומה חשיבותם?
תרגילים אלו בנויים על בסיס תנועת "גזע הגוף" בזמן נשימה ועל תנועות הידיים בתבנית הנקראים "להניע ידיים כעננים" ו"הברשת הירך" ומתוך חיי היום יום תנועת הליכה ותנועת זריקה , תנועות אלו מופיעות גם בתוך הצ'י קונג "לפרום את פקעת המשי" והיו חלק מהתרגול העתיק.
מטרות התרגול שונות ומתייחסות לרבדים השונים של הטאי צ'י
ברובד הפיזי התנועה מביאה למודעות את הקשרים בין החלקים השונים של הגוף ומחזירה לנו את איכות התנועה ההרמונית מוציאה מן הכוח אל הפועל את המשפט מהכתבים הקלאסים של הטאי צ'י "הכוח מגיע מהרגליים נשלט ע"י האגן ומתבטא באצבעות"
ברובד הנפשי התנועה הזורמת יוצרת רגיעה מורידה מתח ומכניסה שלווה
ברובד הרוחני כאן אני מעדיף לא לפרט ולא להיכנס לתיאורים בכדי לא להיכנס או להכניס למלכודת.
פרוט זה הוא חלקי ביותר ואינו מסביר לעומק את התרגול.
תרגילי היסוד הם המפתח לתנועה גם לתבנית וגם לצ'י קונג גם למדיטציה בתנועה וגם ללחימה. בכל אומנויות הלחימה ישנם תרגילי יסוד העוזרים למתרגל להבין את עקרון התנועה באומנות בה הוא עוסק
Ba Guazhang
 Xing Yi

לכל אומנות ולכל מורה יש את הדרך שלו להבין ולהעביר את תרגילי הבסיס. אלו הן אבני היסוד לאימון ולחיזוק הגוף ולמרות שלכול שיטה יש מאפיינים פרטיים ,תרגילי הבסיס אמורים לשפר לנו יכולות גופניות גם בתחומים אחרים.
אז פעם הבאה לפני שהבעת השעמום עולה על פניכם, תחשבו כיצד התרגול יכול לתרום