Old Yang Style

מאת:  ארל מונטגיו

במשך שנים , למעשה מאז 1983 אני מלמד סגנון של טאי צ'י צ'ואן שמנוגד לסגנון האטי ובעל המקצב האחיד של יאנג צ'נג פו. אני כן מלמד את גרסתו של צ'ן וואי מינג לסגנונו של יאנג צ'נג פו (יאנג שינה את סגנונו 3 פעמים) אבל הסגנון העקרי בו אני עוסק הוא "סגנון יאנג הישן" של יאנג לו צ'אן כפי שלומד ע"י יאנג שאו הו, אחיו של יאנג צ'נג פו. שאו הו לא שינה את סגנונו של אביו כמו שעשה צ'נג פו זאת אומרת שיאנג שהו הו נשאר עם הסגנון הישן של המשפחה. סגנון זה לא התפשט כמו סגנונו של יאנג צ'נג פו מכיוון שליאנג שאו הו לא היו יותר משלשה קפיצות ותנועות המכילות  Fa-jing   הוצאו מהסגנון. כאשר הוא סיים את הפיתוח קיבלנו את הסגנון המוכר של יאנג טאי צ'י צ'ואן  המאותלמידים עקריים, אחד מהם היה המורה  שלי צ'אנג יו צ'ון אשר למד יחד עם צ'אן פאן לינג .יאנג צ'נג פו נתן חשיבות רבה לעובדה שכל האנשים בלי להתחשב בגיל ובמצב גופני יוכלו להנות מהאפקט הבריאותי העצום שיש לטאי צ'י להציע  לכן שינה את הסגנון שלמד מאביו, יאנג קין הו,  כל הפיין בתנועה איטית ובמקצב אחיד לאורך התרגול. נאמר בזמנו, שאין לשנות יותר את הסגנון .יאנג צ'נג פו שינה אותו כך שהשאיר בתוכו רק את תמצית ההילינג של הטאי צ'י . באחד הספרים של יאנג צ'נג פו שנכתב ע"י צ'ן ווי צינג,  נאמר ששנוי נוסף של הסגנון יביא עליו אסון! אבל כמובן ששנוי זה קרה דבר שרוקן את הטאי צ'י צ'ואן מתוכן יותר מאשר אומנויות לחימה אחרות תהליך שהחל בשנות ה60 המוקדמות בארצות הברית ואוסטרליה.אחרים הגיעו אחרי יאנג צ'נג פו ושינו את התבנית כשהורידו את כל התנעות החוזרות והשאירו רק קליפה מהסגנון המקורי של יאנג צ'נג פו חסרת ערך כמעט לחלוטין! ברמת ההילינג ואומנות הלחימה סגנונות אלו נקראו "short forms ". במשך שנים אנשים ברחבי העולם נחרדו מהעובדה שאוסטרלי אחד מלמד את סגנון היאנג הישן של יאנג לו צ'אן! חלקם אף הרחיקו לכת בטענתם שהמצאתי את הסגנון! חלק המכונים מאסטרים מהונג קונג הצתרפו לדעות הללו כנראה בכדי לשמור את הסגנון אך ורק לעצמם או כי היה להם קשה להודות שקיים משהו אחר שהם אינם מכרים. בהדרגה חלקים קטנים של מידע אחלו לצוף אשר הצביעו על משהו אחר פרט לגירסתו של יאנג צ'נג פו לסגנון "יאנג" , כמו בספרו של Douglas Wile – Taiji Touchstones  בו הוא מעיר הערה על העובדה שלעיתים אנשים ראו את יאנג צ'נג פו מבצע סגנון אחר ממה שהמציא שכלל תנעות מתפרצות וקפיצות ואשר בוצע במהירות ולא באטיות.אבל הם עדיין המשיכו להגיד שאני המצאתי את השיטה. לפעמים הגעתי למצב שהתחלתי להטיל ספק בעצמי והייתי חייב להזכיר לעצמי שכל הלימוד שלי לא היה חלום!פיסות מידע על סגנון טאי צ'י צ'ואן שיש לו את כל המרכיבים של סגנון יאנג הישן שאני מלמד אחלו לצוץ, אבל אלו היו מעטות והגיעו בעיקר מסין או טיוואן בצורה שהיה קשה להשיגן וכך עד היום. בזמן האחרון התפרסם ספר בארצות הברית אשר משתמש בתמונות של צ'אן פאן לינג משנת 1953. הספר נקרא CHEN PAN LING'S ORIGINAL TAI CHI CHUAN TEXTBOOK  צ'אן להזכירכם היה בן כיתתו של מורי CHNG YIU CHUN . סגנון זה זהה כמעט לחלוטין לסגנון אותו אני מבצע והשוני נובע כנראה מהעובדה שצ'אן למד אצל מספר מורים אז בכמה חלקים הוא הוסיף תנועות ובכמה החסיר.אם כך כיצד יכול ארל מונטגיו להמציא את הפורם הזה כאשר היה בן 4 כאשר צולמו תמונות אלו?

ממה הם מפחדים - מאת ארל מונטגיו

מאסטר אמיתי הוא אחד אשר מאפשר לתלמידיו או תלמידותיו להתאמן עם כל אחד אחר. אם ה'מאסטר' בטוח/ה ביכולתו ובשיטתו, אז הוא יהיה בטוח שהתלמידים שלו יחזרו אליו ולא יחפשו להצטרף למשהו אחר.וגם אם הם כן יצטרפו אל למאסטר להצטער או לקנא במורה האחר, עליו רק לשמוח בשביל התלמיד כי הוא מצא משהו שהוא יכול להתקדם אתו.לרוע המזל, אין הרבה מאסטרים אמיתיים כאלה ששמים בצד את האגו למען טובתו והתקדמותו של התלמיד.כאשר אנחנו מזדקנים ובתקווה גם מחכימים ,אנחנו משתחררים מהתפיסה ששיטתנו היא הטובה ביותר,בידיעה שיש מורה לכל תלמיד.חלק מהתלמידים ילמדו יתר ממורה אחד מאשר מהאחר וכל אחד מוצא בדרך כלל את המורה הראוי לו. לי יש את התלמידים שלי כאשר לאחר יש את שלו ואני לא מקנא כי לו יש 5000 תלמידים מפני שתלמידים אלו ראויים לאותו מורה באותו זמן. אם משהו מתלמדי רוצה להתאמן אם מורה אחר, זה בסדר. לי לא איכפת אם תלמדי חושבים כי משהו אחר הוא יותר טוב או בעל ידע רב יותר, אני שמח בשבילם שמצאו סוף סוף את המורה האידיאלי עבורם. המסטר האמתי אינו דואג מה אחרים אומרים עליו מכיוון שהוא בטוח ביכולתו ובדרך הלימוד שלו ופשוט ממשיך בדרכו שהיא שונה מדרכם של מורים אחרים.למיד הבכיר ללמד אותם את הדרך.אם אנחנו רוצים להיות קפדנים בכל נושא הירושה האם לא הבן הבכור יהיה זה שירש את השיטה? אדם זה יהיה הקרוב ביותר למקור בגלל שהוא חי יותר זמן עם אביו. אדם שהוא נכד או נכדה של המורה לא יוכל לטעון לכתר' עד שכל הדור שמעליו ימות ואז זה יהיה במרחק של דור נוסף מהמקור.רב האנשים יודעים שליאנג צ'אנג פו היו 3 בנים נוספים חוץ מ'יאנג שאו צ'אנג'(1985-1909) אבל אף אחד מהם לא למד לאורך תקופה אם יאנג צ'אנג פו פרט לאחד מהם שחי עד היום בסין והיה אמור להיות "היורש" החוקי של הסגנון וכל המלחמות הפנמיות שבעולם לא יוכלו לשנות את העובדה הפשוטה שהמבוגר בן הבנים של הגראנד מאסטר שעדיין מתרגלים את השיטה, הוא למעשה מנהיג הדרך. אבל למעשה אין זה משנה מי טוען לשיטה, מה שמשנה זה מה שהם מלמדים.י יכול לספר שבזמן ביקורי אצל יאנג שאו צ'אנג בסין בשנת 1981 ראיתי אצלו לוח שעליו רשומים שמותיהם של שלושת תלמידיו וזה הכול.מה שאני יכול להגיד זה שכל אחד שמונע מתלמידיו לפחות לראות מה מורים אחרים מלמדים אינו בטוח ביכולתו ובהוראתו, לכן אינו יכול להיקרא מאסטר אמיתי.          

רוחניות ?

זמן רב אני מתחבט בשאלה מהי רוחניות? העוסקים בדת טוענים שדתם היא הרוחניות אנשי העידן החדש טוענים שהם רוחניות. האם תפילה,מצוות, מדיטציה, התבודדות ,ריקודים מקודשים או כל פעילות אחרת שעולה על דעתכם היא רוחניות?
בשאלה זו פניתי למספר אנשים שאולי יתנו לי תשובה פניתי לאדם דתי חרדי , לאשה שעוסקת "במודעות" ולבחורה שלא טוענת לשום קשר לנושא. הקשתי עליהם בשאלה ולצערי הרב לא הצלחתי לקבל תשובה שהשביעה את רעבוני לכן החלטתי לנסות לתת לעצמי את התשובה ע"י חיפוש הדומה בכל הדברים שהעוסקים בהם קוראים להם רוחניים והגעתי למסקנות הבאות :

1. בעיסוק הרוחני תמיד יהיה מיקום קוסמולוגי של האדם בתוך היקום יהיה בו צורה של קשר בין השניים
2. הפעילות הרוחנית בדרך כלל שונה ורחוקה ממלחמת ההישרדות היום יומית 
3. במרכז הפעילות נמצאת בדרך כלל חוויה חיובית ששואפים אליה או חווים אותה
4. הפעילות בדרך כלל עוסקת בעולמו הפנימי של האדם ובצורה כזו או אחרת שמה אותו במרכז
5. במקרה וזו פעילות קבוצתית היא נותנת תחושת שייכות 
6. לפעילות הרוחנית יש שפה משלה שמובנת רק לעוסקים בה ובעיקר לעוסקים מאותו "מגזר"

אלו הם שישה סעיפים שמצאתי המאחדים את רוב הפעילויות "הרוחניות" אבל מסעיפים אלו עדיין לא הבנתי מהי רוחניות אני מרגיש שזו מילה בעלת יכולת מופלאה של הכלה של כל דבר כמעט העולה על רוחנו(במחשבתנו) ונותן לנו טעם ומשמעות לחיי היום יום השגרתיים את חלק מהפעילויות מלווה חוויה חיובית שקשה להגדירה במכלול הרגשות המוכרים והיא לדעתי המנוע העיקרי לעיסוק בתחום זה.
אבל זוהי דעתי שאינה מחייבת איש ואשמח לחלוק אתכם את דעתכם   

בחורים קשוחים מאת אנדרו דאוסון

במשך השנים האחרונות עסקתי רבות בשאלה הנצחית שמטרידה הרבה מאומני הלחימה. מי הם החברה הכי קשוחים באמת ? אני רוצה להקדים ולהגיד כי יש גם הרבה בחורות קשוחות.

אם כך מי הם? אופנוענים מגודלים מכוסי כתובות קעקע? אולי עבריינים לשעבר? יתכן ושחקני פוטבול? אולי גלוחי הראש ? שנאה יכולה לפתח מה שחלק מהאנשים יזהו כאומץ.אני עבדתי במלון אלביון שנמצא בנמל ניוקסל אוסטרליה.ואני חושב שראיתי וספגתי מכות מאנשים קשוחים בזמן שעבדתי שם.לשמחתי ימים אלו חלפו והיום אני תלמיד של אומנויות לחימה פנימיות, נשוי לג'ניפר היפה ואב לשתי בנות מקסימות. אני אדם בר מזל. נחזור לשאלה, מי הם החברה הקשוחים? האם תהיתם על כך? 

האם בלכתכם ברחוב התבוננתם על מישהו וחשבתם האם אוכל להתמודד אתו? אל תתייאשו אני מצאתי את החברה הקשוחים. כאשר התבוננתי בקופסת הטמטום (טלוויזיה) באחד הערבים הקרינו תוכנית על המחלקה האונקולוגית בבי"ח 'מטר' והאנשים שרואינו היו באלפי מונים חזקים וקשוחים מכל מי שנלחמתי אתו! בכדי להתמודד עם סרטן או מחלות סופניות אחרות , נדרש הרבה יותר אומץ מאשר להתמודד עם כל סוגי הטיפוסים שהזכרתי קודם. לכן בפעם הבאה כשתראו משהו שאתם חושבים שהוא קשוח, זכרו שכמו צ'י , עוצמה אמיתית היא פנימית לא חיצונית ולהגן על עצמך בקרב רחוב הוא לא דבר קל, אבל בהשוואה למחלה סופנית?  -אני רוצה להודות למורה הדרך שלי בים אומנויות הלחימה הפנמיות מרק בויס.

מאסטר?

שלום חברים
זהו ניסיון חדש בשבילי להשתמש בכלי נוסף לתקשר אתכם
היום הייתה לי שיחה עם עדי בנושא מה הוא ומי הוא מאסטר  וכאן אני מפנה את השאלה אליכם מה ומי הוא מאסטר