יום שבת, 27 בספטמבר 2014

תודעה




בבואנו לדבר על תודעה. דבר ראשון עלינו להבין שכל אורגניזם מבדיל את עצמו מסביבתו ע"י גבול כזה או אחר מרמת היצורים החד תאים עד לאדם לכל אחד מהיצורים החיים כולל צמחים יש הבדלה בין הפנים לחוץ בין הסביבה אשר מספקת צרכי קיום או מאיימת עליהם לבין הסביבה המטבולית הפנימית. מכאן מתחילה להתפתח מערכת יחסים אורגניזם אובייקט. מהאורגניזמים הפשוטים עד המורכבים ביותר אנחנו רואים תהליכי התאמה ושינוי של האורגניזם ביחס לסביבה בכדי לשמור על האומהוסטזיס הפנימי שלו,ככול שהיצור מורכב יותר כך יכולת ההשתנות וההתאמה שלו רבים יותר וגמישים יותר. הקוד הגנטי במקרים אלו מעביר את היכולות הללו וכן גם את חלק מדפוסי התגובה של אותו מין. לדוגמא הפחד ושלל מנגנוני התגובה שלו נטועים עמוק בגופינו ובמוחנו ולא דורש לימוד מחדש.
ובכן מהי תודעה? דבר ראשון בשביל תודעה צריך להיות אורגניזם מוגדר מבחינתנו זה הגוף אשר מקיים מערכת שלמה תאים ואיברים אשר זקוקים לסביבה כימית ופיזית מאוד מדויקת בכדי להתקיים לשם כך האורגניזם צריך לאפשר תנאים אלו בכדי להתקיים לשם כך הוא צריך להתייחס לסביבה בכדי שתספק לו את התנאים הנדרשים או בכדי להימנע ממצבים הגורעים מהמצב המאוזן, ההתייחסות לסביבה מתאפשרת ע"י החושים כמו ראיה שמיעה מישוש חושים אלו יוצרים קשרים אם האובייקטים בסביבה ושלחים את המיידע לקליפה הרלוונטית במוח אשר יוצרת את הדימוי של האובייקט תפיסת האובייקט אם הרגשת האורגניזם את עצמו והיחס ביניהם זו "התודעה הגרעינית" תודעה שמכוונת לכאן ועכשיו. האורגניזם יודע את עצמו דרך גרעינים הנמצאים בגזע המוח המנטרים את הגוף חיצונית ופנימית מידע זה עובר לחלקים הגבוהים יותר בקליפת המוח וכך נוצרת הרגשת "האני" שהיא למעשה הרגשת הגוף וצרכיו בכל רגע נתון מודע או לא מודע. ברגע שנוצרה התודעה הגרעינית זאת אומרת מערכת אורגניזם אוביקט ונוצר הדימוי הפנימי מתעוררת המערכת אל עבר האובייקט בשורה של פעולות הנקראת "משהו שכדאי לשים לב אליו" דבר אשר מגביר את ההתייחסות אל האובייקט בשלב זה נכנסת "התודעה המורחבת" הכוללת בתוכה את "האני האטוביוגרפי" שזו תודעת האני הגרעיני הנמתחת בזמן, הרחבה זו של זמן כוללת בתוכה את מאגרי הזיכרון האפיזודי והאמוציונלי וכן את מערכות הלימוד השונות.
נכתב בעקבות מאמרים של פרופ' דמסיו